בעולם הטכנולוגיה, סטארטאפים הם לעתים קרובות המנוע של החדשנות. הם דוחפים את גבולות האפשרי ומאתגרים את הענקים הוותיקים. אחד מהסטארטאפים הללו הוא Wiz, חברת אבטחת סייבר שמשכה את תשומת לבו של ענק הטכנולוגיה Google. אבל מה הופך את Wiz למיוחדת כל כך, ומדוע Google מוכנה לשלם 23 מיליארד דולר כדי לרכוש אותה? המאמר הזה בוחן את הסטארטאפ Wiz, את ההצעות הייחודיות שלו ומדוע היא כל כך מבוקשת.
אודות Wiz
Wiz היא סטארטאפ לאבטחת סייבר שבסיסו בישראל והוקם בשנת 2020. היא נוסדה על ידי צוות של ארבעה מייסדים: אסף רפפורט, ינון קוסטיקה, עמי לוטוואק ורועי רזניק. לפני שהקימו את Wiz, הם ייסדו את Adallom, סטארטאפ נוסף לאבטחת סייבר שנמכר ל-Microsoft תמורת 320 מיליון דולר בשנת 2015.
Wiz מציעה פלטפורמת אבטחת ענן שמאפשרת לצוותי האבטחה, הפיתוח והתפעול לעבוד יחד במודל שירות עצמי. היא מציעה גישה מאוחדת לאבטחת ענן, הקולטת נתונים מפלטפורמות ענן שונות כמו Amazon Web Services, Microsoft Azure, Google Cloud ואחרות, ולאחר מכן מנתחת אותם לאיתור סיכוני אבטחה. הפלטפורמה של Wiz מציעה מגוון פתרונות אבטחה, ביניהם הניטור המתמשך של נתונים רגישים וחשיפת סודות, זיהוי יזום ותגובה לאיומים, אבטחת קונטיינרים ו-Kubernetes, ניהול פגיעויות, זיהוי ותיקון של שגיאות תצורה, הגנה מאוחדת על עומסי עבודה, שמירה אוטומטית על עמידה בתקנים, ניתוח הרשאות בענן ויצירה אוטומטית של מדיניות הרשאות מינימליות בענן.
הנוכחות הישראלית בתחום אבטחת הסייבר
ישראל מוכרת כמובילה עולמית בתחום אבטחת הסייבר. מוניטין זה נובע במידה רבה מהמומחיות שנצברה בצבא ההגנה לישראל, במיוחד ביחידות כמו יחידה 8200 ויחידה 81.
יחידה 8200 היא יחידת איסוף המודיעין המרכזית של צבא ההגנה לישראל. חיילים בני 18 עד 21 מפתחים ומשתמשים בכלי איסוף מידע שהם מעבירים למפקדים הבכירים. זוהי הגרסה הישראלית של סוכנות הביטחון הלאומי האמריקאית (NSA).
פחות מוכרת, יחידה 81, יחידת הטכנולוגיה של Intelligence Corp, מספקת לחיילים הישראלים טכנולוגיות חדישות. שתי היחידות הללו שימשו כרמת שיגור להרבה חברות בתחום הסייבר, הבינה המלאכותית וה-fintech, לאחר שהחיילים חזרו לחיים האזרחיים.
הצוות של Wiz והקשר שלו לצבא ההגנה לישראל
מבין חברי הצוות של Wiz, חלקם שירתו ביחידות עילית אלה של צה״ל. לדוגמה, אסף רפפורט, אחד ממייסדי Wiz, שירת גם הוא ביחידה 8200. הניסיון הזה בצבא ההגנה לישראל מילא ללא ספק תפקיד מרכזי ביכולתו של צוות Wiz לפתח פתרונות אבטחת סייבר חדשניים ויעילים.
כיום, Wiz מעסיקה כ-900 אנשים ברחבי העולם, כאשר רוב המהנדסים מבוססים בתל אביב, ישראל. החברה מתכננת להוסיף 400 עובדים נוספים לצוותה ב-2024. צמיחה מהירה זו מעידה על ההשפעה המשמעותית של Wiz על שוק אבטחת הסייבר ועל הפוטנציאל העתידי שלה.
הקשרים ההדוקים הללו בין Wiz, צבא ההגנה לישראל והאקוסיסטם הטכנולוגי הישראלי הרחב מדגישים את החשיבות של המומחיות המקומית בתחום אבטחת הסייבר להצלחתה של Wiz. הם גם ממחישים כיצד ניתן להעביר מומחיות בתחום אבטחת הסייבר מהמגזר הצבאי למגזר הפרטי, ומובילים לחדשנות ולצמיחה כלכלית.
ההשקעות של Google באבטחת סייבר
Google הפגינה בשנים האחרונות עניין גובר באבטחת סייבר. בשנת 2021 התחייבה Google להשקיע 10 מיליארד דולר לאורך חמש שנים לחיזוק אבטחת הסייבר, לרבות הרחבת תוכניות אבטחה מבוססות אמון אפס (zero trust), סיוע באבטחת שרשרת האספקה של התוכנה ושיפור אבטחת קוד פתוח. בנוסף ל-Wiz, Google רכשה לאחרונה את Mandiant תמורת 5.4 מיליארד דולר ואת Siemplify, סטארטאפ נוסף לאבטחת סייבר.
גורלה של Wiz
Wiz חוותה צמיחה מהירה מאז הקמתה ב-2020. בשנת 2024 הגיעה Wiz להכנסות שנתיות חוזרות של כ-350 מיליון דולר. עם הרכישה האפשרית על ידי Google, Wiz עשויה ליהנות מהתרחבות אף גדולה יותר. עם זאת, הרכישה עלולה לעמוד גם בפני בדיקה יסודית מצד הרגולטורים בתחום דיני הגבלים העסקיים.
השילוב של Wiz בתוך Google Cloud Platform
השילוב של Wiz ב-Google Cloud Platform עשוי לחזק משמעותית את הפתרונות לאבטחה של הפלטפורמה. Wiz מציעה פלטפורמת אבטחת ענן שמאפשרת לצוותי האבטחה, הפיתוח והתפעול לעבוד יחד במודל שירות עצמי. היא מציעה גישה מאוחדת לאבטחת ענן, הקולטת נתונים מפלטפורמות ענן שונות כמו Amazon Web Services, Microsoft Azure, Google Cloud ואחרות, ולאחר מכן מנתחת אותם לאיתור סיכוני אבטחה. השילוב הזה עשוי לסייע לגוגל לחזק את מעמדה בתחום אבטחת הסייבר, תחום שחשיבותו גוברת ככל שהאיומים הדיגיטליים מתרבים.
הרכישה האפשרית של Wiz על ידי Google מדגישה את חשיבותה הגוברת של אבטחת הסייבר בעולם הדיגיטלי של ימינו. כאשר חברות נשענות יותר ויותר על שירותי ענן, פלטפורמות כמו Wiz הופכות לחיוניות לשמירה על אבטחת הנתונים והפעילות. מעניין יהיה לראות כיצד תתנהל הרכישה האפשרית הזו ואיזו השפעה תהיה לה על תעשיית אבטחת הסייבר בכללותה.
