חוקרי AV-Comparatives בחנו 250 אפליקציות אבטחה פופולריות מהקטלוג הרשמי של Google Play והגיעו למסקנות מאכזבות: כמעט שני שלישים מאנטי-וירוסים לאנדרואיד אינם מממשים את הפונקציות שהוצגו בפרסומות שלהם. מה שחמור עוד יותר, אפליקציות כאלה לעיתים קרובות מסווגות בעצמן כתוכנות זדוניות, אינן “רואות” איומים אמיתיים ולמעשה אינן עושות דבר מועיל.
הבדיקות בוצעו בצורה פשוטה מאוד: המומחים התקינו תוכנות אנטי-וירוס על מכשירים נפרדים, שבהם הדפדפן פתח והוריד באופן אוטומטי אפליקציות זדוניות. הדבר נעשה 2,000 פעמים עם כל אפליקציה, תוך שימוש ב-2,000 דגימות שונות של הנוזקות ה”פופולריות” שנמצאו בשנה שעברה. במקרה זה, המונח “זוהה” משמעו שפתרונות האנטי-וירוס היו אמורים להכיר את הנוזקות הללו. אלא שבפועל, התברר שהמציאות שונה לחלוטין.
רק 80 מתוך 250 היישומים שנבדקו הצליחו לזהות לפחות 30% מהאיומים ללא זיהויים שגויים. במילים אחרות, 170 היישומים האחרים “הציפו את הבדיקה”. עליי לומר שרק 23 מתוך 250 היישומים זיהו 100% מהאיומים, בעיקר פתרונות של יצרני תוכנות אנטי-וירוס מוכרים, ובהם Avast, Bitdefender, ESET, F-Secure, G-Data, Kaspersky Lab, McAfee, Sophos, Symantec. , Tencent, Trend Micro ו-Trustwave.
המחקרים מצביעים על כך שאנטי-וירוסים רבים אינם סורקים כלל אפליקציות שהמשתמש הוריד והתקין, אלא בודקים רק רשימות לבנות ושחורות, ומאמתים אך ורק את שמות החבילות ולא את הקוד שלהן. כתוצאה מכך, אפליקציות רבות מסומנות כזדוניות כברירת מחדל, פשוט משום שאינן מופיעות ברשימה המתאימה. מסיבה זו, לפעמים מתרחשים מצבים משעשעים: למשל, כאלה “אנטי-וירוסים” עלולים להיחשב זדוניים גם כאשר יוצריהם שכחו להוסיף את שם המוצר שלהם עצמם לרשימה הלבנה. לעומת זאת, פתרונות אחרים רואים באפליקציות ששמן מתחיל ב-“com.adobe.*” תוכנות לא מזיקות. במילים אחרות, כל תוכנה זדונית ששמה הוא com.adobe תעקוף את ההגבלות.
המומחים של AV-Comparatives כותבים שהעובדה שחלק גדול מאפליקציות האנטי-וירוס הללו אינן מפותחות על ידי מומחי אבטחת מידע מדאיגה: הן נוצרו על ידי חובבים או על ידי חברות שעיסוקן המרכזי רחוק מאוד מאבטחת מידע (למשל, מפתחי משחקים). “הקטגוריה האחרונה מיוצגת על ידי מפתחים היוצרים אפליקציות מכל סוג במטרה לייצר רווחים ופרסום, או שהם רוצים לכלול פתרון אבטחה ל-Android בתיק המוצרים שלהם”, מסבירים המומחים.
גרוע מכך, נראה שפתרונות הגנה רבים השתייכו לאותם “צינורות ייצור”: עשרות אפליקציות בעלות ממשק כמעט זהה, ויוצריהן מעוניינים בוודאי יותר בהפצת מודעות מאשר בכתיבת סורק תוכנות זדוניות תקין.
לא סביר שתוצאות המחקר של AV-Comparatives יפתיעו את מי שעוקבים אחר המצב בתחום פתרונות האנטי-וירוס ל-Android. לדוגמה, באביב האחרון גילו המומחים של ESET 35 אפליקציות פרסומיות ב-Google Play, שהתחפשו גם הן לאנטי-וירוס והורדו יותר מ-7,000,000 פעמים. האנליסטים של ESET כינו “רוקנים” כאלה תוכנות זדוניות, שרק מחקות את עבודתה של תוכנת ההגנה הזו.
